החלטה בתיק ס"ע 3777-06-11

1.         בפני שלוש בקשות שהגישו הנתבעים למחיקת התביעה העיקרית על הסף, אשר ידונו להלן במאוחד במסגרת החלטה זו. ואלו הבקשות:

            א.         בקשה למחיקת התביעה על הסף בהיעדר כימות.

ב.         בקשה שהגישו הנתבעים 2-3 למחיקת התביעה על הסף כנגדם בהיעדר עילה.

ג.          בקשה למחיקת חלק מעילות התביעה על הסף בהיעדר סמכות עניינית ולחילופין העברתן לבית המשפט המוסמך.

2.         התובע, איש שיווק ומכירות בתחום השילוח הבינלאומי ועמילות המכס, הגיש ביום 2.6.2011 תביעה כנגד הנתבעים במסגרתה עתר למספר רב של סעדים בגין תקופת עבודתו וסיומה וכן בגין עילות נוספות ובהן תשלום עמלות בהקשר לחוזה קבלנות, פיצוי על התנכלות בגין חשיפת שחיתות בנתבעות 1 ו-2, פיצוי בגין הפרת הגנת הפרטיות, פיצוי על גזל לקוחות, פיצוי בגין עגמת נפש, פיצוי בגין עבירה על חוק איסור לשון הרע וכיו"ב. נעיר כי נגד התובע הוגשה גם תביעה שכנגד, אשר אין צורך להידרש לה לצורך הבקשות שבפנינו.

הבקשה למחיקה בהיעדר כימות

3.         סך רכיבי תביעתו של התובע עומד על כ-3,011,966.5 ש"ח אולם התובע העמיד תביעתו לצורכי אגרה על סך 1,500,000 ש"ח ובגינן סכום זה שולמה האגרה.

4.         בבקשת הנתבעים למחיקת התביעה בהיעדר כימות תביעה נטען כי התובע אמנם שילם אגרה מופחתת בגין סכום התביעה המופחת בסך 1,500,000 ש"ח, אולם לא פירט אל אילו עילות תביעה ויתר ואם לא ויתר - מהי החלוקה בפנימית בין סכומי כל עילה נתבעת. נטען כי הדבר פוגע בהתגוננות יעילה מצד הנתבעים, אשר אינם יודעים בדיוק מהן העילות הנתבעות, מה גובה סכומיהן ומפני מה עליהן להתגונן.

5.         התובע הגיב לבקשה בציינו כי מדובר בבקשה קנטרנית וטורדנית שעניינה "דקדקנות טרחנית" בסדרי דין, כלשונו, שאינה מאפיינת את ההליכים בבית הדין לעבודה, המאופיינים בגמישות דיונית. לגופו של עניין נטען כי אין ממש בטענת הנתבעים כאילו נפגעה הגנתם, שכן הגישו כתב הגנה מפורט עובר להגשת הבקשה. בתגובה צויין, עם זאת, כי ככל שיסבור בית הדין כי יש ממש בבקשה, וכי על התובע לוותר על חלק מעילותיו, הרי שהתובע מבקשה להשלים את יתרת האגרה ולהותיר את התביעה על כל עילותיה, תוך מחיקת סעיף 94 לכתב התביעה (בו העמיד התובע את התביעה ע"ס 1,500,000 ש"ח לצרכי אגרה).

6.         בתשובה לתגובה - שהוגשה בלא נטילת רשות בית הדין - חזרו הנתבעים על נימוקי הבקשה וציינו כי לפי תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008, אין להיזקק לכל הליך שלא שולמה בעדו אגרה (ס' 2 (ג) לתקנות ולא ס' 18, כפי שהופנינו על ידי הנתבעים). לפיכך נטען כי אין מדובר בדקדקנות טרחנית כי אם בהתנהלות הוגנת בבית הדין, שכן אין לדון בתביעה ששולם בעדה רק מחצית סכום האגרה שהיה אמור להשתלם.

7.         תקנה 9(7) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת כי בעל דין יפרט בכתב תביעתו את "שוויו של נושא התובענה, ככל שניתן לקובעו, לפי הענין". הרציונל שבבסיס הוראה זו הינה כי יימנע בעל דין לתבוע סעד הצהרתי מקום בו יכול התובע לכמת תביעתו ולתבוע סעד כספי - זאת, במגמה למנוע מצב בו יהפכו בתי המשפט אכסניה לבירור דיונים עקרים, שלא יביאו את המחלוקות בין הצדדים לידי סיום (ע"ע (ארצי) 220/03 אילן ארגס - רשות הנמלים בישראל, לא פורסם (2006)).

8.         בעניין ארגס הנ"ל נקבע כי במקרים רבים בהם לא נדרש התובע לכמת את תביעתו מתקשה הנתבע לעמוד על מהות התביעה לאשורה ולהכין את הגנתו. נקבע, כי תובע המבקש להגיש תביעה צריך להימצא במצב בו פרטי תביעתו ידועים לו.

9.         מעיון בכתב התביעה עולה כי התובע בסעיף 93 לתביעתו, דורש סכום של כ-3 מליון ש"ח המפוצלים לרכיבים שונים, והפחתה גורפת של סכום התביעה ללא התייחסות לרכיבים עצמם יוצרת חוסר בהירות, שעל התובע להבהיר.

10.        בנסיבות אלו יש ממש בטענת הנתבעים בנושא הכימות, ועל כן על התובע להחליט ולפרט את סכומי הרכיבים שתביעתו באופן שלא יעלו על הסכום הכולל שהועמד לצורכי אגרה.

            ככל שלא יודיע התובע על הפירוט האמור עד ליום 5/2/12, הרי שכל רכיבי התביעה יועמדו על פי היחס שבין סכום התביעה 3,011,966 ש"ח לבין הסכום שאליו הועמדה התביעה לצורכי אגרה 1.5 מליון ש"ח באופן רוחבי, ביחס לכל הרכיבים.

11.        כמו כן רשאי התובע, כפי שציין בתגובתו, להשלים את האגרה ולעמוד על מלוא סכום התביעה, אף זאת עד ליום 5/2/12.

הבקשה למחיקה על הסף של התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3

12.        כאמור, הנתבעים 2 ו-3 הגישו בקשה נוספת למחיקת התביעה כנגדם בהיעדר עילה. הבקשה נומקה כדלקמן:

א.         אשר לנתבעת 2: כתב התביעה לא מגלה עילה כנגדה. טענתו של התובע כי הנתבעת 1 והנתבעת 2 היו מעסיקות במשותף אינה נתמכת בכל ראשית ראיה ואין לה כל בסיס. נטען כי מהנספחים שצורפו לכתב התביעה עולה כי מדובר בטענה סתמית, שכן הן החוזים, הן תלושי השכר והן מכתבי התודה שצירף המשיב - כולם קשורים בנתבעת 1.